זו עצה שנכונה לכל מתאמן ג'יוג'יטסו בשנים הראשונות של האימונים. ובכלל. זרימה, פירושה תנועה וחשיבה משוחררת בספרינג. ההיפך מקיבעון ותקיעות. מעבר ממצב אחד למצב אחר יוצר חזרתיות גדולה יותר, פס רחב של פידבק מיריב האימון ומאיכות התנועה, ושיכלול היכולת באופן רחב ומלא יותר. זה בעצם ההפך מאימון משקולות. זרימה תהפוך את הג'יוג'יטסו שלך לטוב יותר. ** אבל הזרימה נמצאת במצבי לחימה ששם יש צמתים רבים של החלטות, כלומר 95% מהלחימה. כשמהדקים את האיום על היריב, חופש הפעולה שלו מצטמצם - אבל גם שלנו, כיוון שרוב צמתי ההחלטות מאחורינו. דרכי הפעולה של היריב נחסמו ואלו שנשארו לו צפויים. ריכוז המאמץ שלו יופעל בקרוב בנקודה אחת. אולי נקודת האל חזור לפני הכנעה. ולכן צומת ההחלטות הפכה מאיזה כיוון ואיזו טכניקה לצומת החלטות של כמה כוח להפעיל בנקודה הזו עכשיו. ההכנעה בכיס שלנו אם הפעיל מספיק כוח. אז מפעילים הרבה כוח כנגד מפרק אחד של היריב (חניקות זה סיפור קצת שונה). זו נקודה מסוכנת מאוד! ממש משחק באש.
**
הנוסחה שלנו מאוד פשוטה.
training partner > techniques
יריב האימון תמיד יותר חשוב מהצלחת הטכניקה שלנו. לכן, על המזרן אצלנו באימונים כל אחד ואחת אחראיים על בני הזוג שלהם באימון. בכל צומת החלטות קצה - כמה כוח להפעיל להכנעה - צריך להניח את המשתנים במשוואה ולזכור. לא פוצעים.