בלחימה שבה לצד אחד יש יתרון משמעותי - התוצאה ידועה מראש. אבל ברמה הגבוהה, כששני אנשים נלחמים זה בזה ומפעילים את כל המשאבים לטובת העניין, עליהם לעזוב בנקודה מסויימת את מטרותיהם ולהתחיל לשים לב לשאלה איך הצד השני מתייחס למטרות שלהם, ולחקור כיצד ניתן לשאוב מכך יתרון. בלחימה כששני הלוחמים ברמה גבוהה, רוב הג'יו ג'יטסו הופך לבלתי נראה.
הבלתי נראות מתקיימת בכמה מישורים בו זמנית.
תנועה בודדת של לוחם הינה בעצם בחירה מבין אין סוף תנועות שלא יצאו לפועל. ככל שרפרטואר הידע והשליטה בטכניקות ובתנועות גדול ואיכותי יותר – כך הבחירה טובה יותר. לכן, אפשר לומר כי תנועת לוחם מנוסה בקרב נשענת על כל אותן התנועות הבלתי נראות שלא נבחרו ובלעדיהן לא היה בה עוצמה ונוכחות כמו שיש רק לתנועות של לוחמים מנוסים. הדבר נכון גם אם הלוחם בחר בתרגיל בסיסי שכל מתאמן צעיר יודע לעשות.
כל תנועה וטכניקה בג'יו ג'יטסו מורכבת מניואנסים ודקויות רבות שמשתנות בהתאם למצב הריגעי. הבנת הפרטים השונים של הטכניקה והכלת הרזולוציה התנועתית אינן תלויות רק ברמת ההשקעה, בתשומת הלב או במספר הביקורים בברזיל אצל מאסטר כזה או אחר. הן בעיקר תלויות בצבירת ניסיון אימוני מודע של שנים בסביבה מקצועית וחברית שמאפשרת זאת. כשהמורה מלמד טכניקה ויושבים סביבו כמה מתאמנים בחגורות שונות, כל אחד יבין וילמד ברמה שונה המשתקפת מעצמו. החגורות הלבנות יעסקו בעיקר בשאלה "אבל אם הוא מתנגד – איך הטכניקה תעבוד?" וככל שרמת המתאמן גבוהה יותר, כך יותר ויותר פרטים ואיכויות בטכניקה הופכים ממצב בלתי נראה למצב נראה, גם אם הוא למד את אותה הטכניקה בדיוק לפני שנה ושנתיים ולפני עשר שנים. העין רואה רק את מה שהמוח מבין.
טכניקות בג'יו ג'יטסו הינן בעצם הצעה לפעולה במצב נתון. בשנים הראשונות יש ללמוד אותן ולשלוט בהן באופן שיכנסו למערכת העיצבית והשרירית, אך לאחר שליטה בחומר ברמה גבוהה, אין להתיחס אליהן כהצעה סגורה, אלא, לאתגר אותן בשינויים קטנים, בתזמונים שונים ובעוד פרמטרים רבים. ברמה גבוהה הג'יו ג'יטסו מפסיק להיות תרשים זרימה ותבניות חד משמעיות והופך להיות מופשט, אבסטרקטי והטכניקות שכולם מכירים נעלמות והופכות להיות בלתי נראות.
מתאמנים מתחילים מתעקשים על כל טכניקה בקרב מפני שאין להם מבחר רחב. התעקשות בנתונים פיזים (כוח, מהירות, גמישות) מצביעה בדרך כלל על חוסר ידע. מתאמנים מנוסים אינם מתעקשים על טכניקות (רק אם מגיעה הזדמנות פז) כיוון שתמיד יש להם תשובה טכנית טובה יותר כשהמצב משתנה. הם בעצם מצליחים להדביק את הפער בין תגובת היריב ופעולתם באופן מדויק יותר. לכן, כשחגורות שחורות מתגלגלים אפשר שכל זמן הגילגול, לא תהיה טכניקה אחת שתתחיל מנקודת ההתחלה ותסתים בנקודת הסיום שלה כפי שהיא נלמדת. במצב זה הג'יו ג'יטסו הינו בלתי נראה לעיניים חובבניות.
אז איך מתאמנים בג'יו ג'יטסו בלתי נראה?
למעשה אין דרך מהירה ואין קיצורי דרך על מנת להבין וליישם ג'יו ג'יטסו איכותי ובלתי נראה. אך חשוב כבר בתחילת הדרך להתאמן בהכוונה נכונה. הפירוש המלולי של השם "ג'יו ג'יטסו" הוא - הדרך העדינה. יש להתייחס לג'יו ג'יטסו כאומנות רכה ללא אגרסביות ונוקשות ולהתאמן כך. יש ללמוד בסבלנות ולהבין שלפעמים התמקדות ביעד מפריעה להתבוננות בתהליך. יש לשמור על סקרנות ופתיחות ולהבין שאין "טריקים" שאפשר להשען עליהם. יש להתאמן בענווה ובצניעות כי דרך ארץ קדמה לתורה (גם לתורת לחימה). להיות חבר ולתת כבוד מפני שאי אפשר להתאמן לבד. ולהאמין שתמיד אפשר טוב יותר. כל פעם שהמורה מלמד טכניקה ידועה ומוכרת רצוי להקשיב בתשומת לב רבה כיוון שזוהי הזדמנות לראות משהו חדש מתוך דבר ישן. כשזה קורה זוהי ממש תחושה מרעננת וזוהי מיומנות שאפשר להתאמן עליה.
למעשה, רצוי לא להתאמן באופן ממוקד בג'יו ג'יטסו בלתי נראה בגלל פרדוקס שכלול היכולת, אלא להתמיד בנראה בסובלנות.