ג'יו ג'יטסו, כמו זן, יכול להלמד רק בהוראה ישירה. כדי להגיע להבנה של מהות הדברים, חייבים להתעלות מעל הטכניקות הרבות. אין בכוונתי לומר שהטכניקות אינן חשובות, נהפוכו – ללא הכרה מעמיקה של הטכניקות וביצוען ברמה גבוהה, בלתי אפשרי להתעלות עליהן. במימד גבוה יותר, כשהטכניקות אינן דורשות תעצומות כלל, פעולותיך חייבות להיות בלתי נפרדות לפעולות היריב. כל מחשבה, רצון או רגש המפרשים וכופים עצמם על המצב הקיים, עלולים להכנס בין פעולות היריב ותגובותיך ובכך לגרום לעיכוב תודעתי. עיכוב שמפריד בינך לסביבה. על מנת לחוות באופן מלא את המציאות, יש להסיר כל פרשנות מעכבת. יש להאמין לדברים כשהם קורים ולאחר מכן לחקור אותם באופן מדעי.
תפקיד המורה להצביע על הדרך, תפקיד התלמיד ללכת בה בעצמו. המורה שומר על התלמיד מטעויות ניווט. התלמיד חייב להקשיב למורה ולקבל הוראה ישירה.
איסוף טכניקות לחימה אינו לחימה. בלחימה פועלים ספונטנית. כל טכניקת לחימה חייבת להיות "מומצאת מחדש" בזמן הלחימה גם אם ראית על אחד המדפים במוזיאון טכניקה דומה לה. כשפעולתך אחת עם הסביבה אין לה שם ושיוך, היא היתה ונעלמה. כשאדם מדבר על לחימה אבל לא נלחם הוא יכול לטעות. הפרשנויות עלולות לגדול עם הזמן ולהתרחק מהמהות. הטכניקות לפעמים מקבלות שמות כדי לסדר אותן במדפים.
תודעה נכונה אינה מעוכבת מדבר, היא זורמת ונעה באופן חופשי. כמו הג'יו ג'יטסו, כמו הסביבה, כמו החיים.