(מתוך סמינר התגוננות מול מחבל עם סכין 2015)
אין כותב המאמר ו/או האקדמיה לג'יוג'יטסו ו MMA ישראל ממליצים לבצע ו/או לנסות לשום מטרה את הכתוב ואינם אחראיים לנזק שיגרם מתוך שיקול דעת של כזה או אחר.
המאמר מיועד לאזרחים ללא נגישות לנשק חם.
אז איך מנטרלים מישהו? הנחת המוצא הטקטית, שבאה ממה שגדעון מתאר*, היא שהאויב נחוש להרוג, לפצוע ולהזיק כמה שיותר, בהרבה מקרים גם במחיר שהוא לא ישרוד. אויב שנמצא במצב תודעתי שונה, כי הוא כועס, משוגע, או מסומם, יהיה חסין להרבה כאב ופחד – המגבלות שלו יהיו שונות ממה שרגיל לאנשים נורמטיביים. לכן נטרול של האיום חייב לכלול אחד משניים - אובדן הכרה, או שבירת המבנה המכני של הגוף. המקרה הראשון יכול לקרות מעצירת אספקת חמצן למוח, או מזעזוע חזק. המקרה השני חייב לכלול שבירה של עצמות ו/או מפרקים שקריטיים לתנועה. אז קודם כל קצת נתונים לגבי אובן הכרה מזעזוע– חישוב גס מראה שכדי לעלף בסבירות של 50% ממכה יחידה לראש, היא צריכה לסובב אותו בכח של בערך 85 קילו. אם עולים ל100 קילו משפרים לאזור ה80%. תוספת של מכות רצופות, ונזק מצטבר שנגרם כתוצאה משברים של העצמות יכולים לשפר את הסבירות עוד יותר. האזורים שטוב לזעזע מהם את ראש המחבל הם הלסת, הרקות, ומתחת לעצם העורף (המספרים שם קצת שונים אבל לא מהותית). אגרוף סביר, לא של מתאגרף, יכול לתת בין 130-180 קילו, לכן למכה שמכוונת טוב לאזור פגיע בראש, יש סיכוי סביר לעלף מישהו, כל עוד הוא לא מגן. ברגע ששרירי הצוואר מתחילים לרסן את הזעזוע למוח, הסבירות יורדת מאוד - לכן כדאי לתת רצף של כמה פגיעות כדי להגדיל את הסיכוי לזעזוע חזק. לאגרופים עם יד סגורה יש גם סיכוי לפצוע את היד, במיוחד למי שרגיל להרביץ עם כפפה – לכן כדאי לכוון טוב או לפגוע עם חלק פחות שביר של היד: מרפק, או כרית כף היד. או להיעזר בכלי. לגבי חניקות - אפשר להזיק למוח על ידי עצירת אספקת דם (cerebral ischemia), על ידי עצירת זרימת האוויר (asphyxia), או על ידי גירוי רפלקס הסינוס הקרוטידי. כדי לעלף צריך לפחות 10 שניות של עצירת דם מלאה – כמו חניקות דש או חניקה משולשת. חניקת אוויר יכולה לקרות מכיווץ של הקנה, אבל גם מלחץ על החזה/סרעפת, ובעצם כל תנוחה שמפריעה למילוי של הראות באוויר נקי – בכל מקרה זה לוקח יותר זמן, משהו כמו 2-3 דקות כדי להביא לאיבוד הכרה. גירוי העורק הקרוטידי יכול לגרום להאטה או עצירה של הדופק – אחת הסכנות הגדולות בחניקות דם רגילות, וסדר הגודל של הזמן גם דומה. לגבי שבירת המבנה - עצמות הרגליים בנויות לספוג זעזועים מאוד חזקים, כמו שקורה בקיצה על רגל אחת – אבל בעיקר בכיוון האנכי. מכות בניצב לכיוון העצם, במיוחד כשיש עליה משקל, ירכזו את המאמץ לכיוון הפגיע שלה. נקודות תורפה טובות הן הברכיים, כי הרצועות והסחוסים יינזקו גם בכוחות שהעצמות עדיין עמידות להם. בכל מקרה כדי להביא לנזקים שיפריעו לאויב שכאב לא משנה לו, צריך להזיק למבנה עצמו, כלומר לגרום לרגל לקרוס. כדי לשבור את הירך צריך לרכז מאמץ של בערך 400 קילו, עצמות השוק יישברו בכוח יותר קטן. בעיטה של מקצוען יכולה להתקרב ל1000 קילו, אבל בתנאי לחץ, ואצל מישהו שזה פחות מהקריירה שלו, אפשר להוריד את המספר הזה לכיוון של 250-300. לכן כדאי לחשוב על סידרה של מכות, או לעבור למכפיל כח. מכפילי כח – במכות תמיד מנסים לייצר תנע גדול (מסה כפול מהירות), על שטח מגע כמה שיותר קטן, כדי לרכז שם את המאמץ והנזק (הפוך מכפפות איגרוף). כדי להגדיל אותם עם כלים, מנסים לשפר את אחד מהגדלים האלה: מנוף (אורך) מוסיף מומנט למכה, ולכן המהירות הקווית בקצה שלה גדלה – מקל יותר ארוך מיד. אפשר להגדיל את המסה, כמו להרביץ עם משקולת. ואפשר לרכז את שטח הפגיעה, כמו עם אגרופן או סכין. הכי יעיל לשלב – פטיש ייתן מנוף וגם מסה. חרב תיתן מנוף וריכוז מאמץ. גרזן (מייק) ייתן את כולם ביחד, מנוף, מסה, וריכוז מאמץ בקצה החד. כשאין ברירה המשקל של כל הגוף גם יכול לעזור – לקפוץ על מישהו זה מאוד מסוכן אבל נותן אפקט של מהירות, והגדלת מסה ביחד. חשוב להחזיק דברים מאוד חזק, כי תחת אדרנלין השליטה באצבעות יכולה לרדת. לסיכום, זה אפשרי לנטרל יריב נחוש, אבל רצוי מאוד שכמה גורמים יהיו לטובתנו. הפתעה, כמו להתקיף מאחורה תעזור מאוד, ואם אפשר לנטרל בקבוצה זה תמיד יתרון. כל מסה גדולה, מנוף או קצה חד ישפרו מאוד את הכח ההתחלתי של הלוחם.
לסיכום:בדרך כלל צד שלישי (שלא הותקף בהפתעה) יהיה זה שינטרל.כלי נשק מאולתרים ושאינם מאולתרים ישפרו משמעותית את מהירות הניטרול וסיכויו. רצוי לבחור נשק לפי הקריטריונים של המאמר.ניסיון של מספר אנשים יחד לניטרול מחבל יעלה את הסיכוי והמהירות.אם המנטרל (צד שלישי) מגיע מהצד או מאחורי המחבל יש משמעות מכרעת בעוצמת ודיוק ההתקפה.מכות יש לכוון לראש על מנת לגרום למחבל לאיבוד הכרה או לכיוון רגליים על מנת לשבור את המבנה הפיזיולוגי.יש לזכור שניסיון ניטרול לא מוצלח עלול להסתיים בדקירה.
* מתוך הסמינר