ספארינג/רנדורי הינו דרך תרגול. כפי שביצוע שרימפס בחימום הינו דרך תרגול או ביצוע דרילים, כך גם ספארינג. אין תחליף לספארינג. בספארינג מתרגלים בצורה הכי קרובה למציאות. התנגדות היריב מנגישה למתאמן "חיכוך סביבתי" אותנטי שדרכו ניתן להפוך את התאוריה לפרקטיקה. תזמונים, קאונטרים, זרימה בין הפוזיציות, הגנה, שיווי משקל. אלו רק חלק מהדברים אשר ללא ספארינג קשה עד בלתי אפשרי ללמוד. זו הסיבה שהספארינג תופס כמחצית מזמן האימון.
כאשר אני כמתאמן מסתכל על הספארינג כאל סוג של תחרות אני מאבד חלק מרכזי מהרעיון. זה מובן מאליו שאני רוצה להצליח בביצוע הטכניקה שלי. השאלה מה הטכניקה שלי? על מה אני עובד? מה אני מנסה לשפר/ללמוד?
קל להשאב בג׳יוג׳יטסו לאוטומציה. יש לי את הפוזיציות שנוח לי בהן, יש את התרגילים שאני מבצע כבר די טוב ואני כל הזמן מושך את הספארינג שלי לשם בלי לחשוב על זה בכלל. ככה, באוטומט. אין ספק שככל שהזמן יעבור אני אהיה די קשוח. גם בלי לחשוב על כלום ורק לרצות לנצח אני משפר תזמונים, מעבר בין הפוזיציות, הגנה, שיווי משקל ועוד. יחד עם זאת אני מפספס את היכולת שלי לבצע את הקפיצה המיוחלת ברמה. הרי כולנו רוצים להיות טובים יותר.
על מנת להמשיך להתפתח עלי לנסות לסגל למשחק שלי עוד ועוד טכניקות אשר אני מצליח לבצע בספארינג. כל טכניקה חדשה דורשת סינכרון של המון גורמים על מנת שהיא תעבוד על יריב מתנגד. מן הסתם שעלי לעבור לא מעט כישלונות עד אשר אני מבין את כל הגורמים שמשפיעים על הצלחת הטכניקה ומבצע אותה באופן יעיל. לכן כל ספארינג עם חבר פחות מנוסה ממני זו הזדמנות נהדרת ללמידה ותרגול טכניקות אשר אני רוצה ללמוד, וכל ספארינג עם חבר מנוסה ממני זו הזדמנות לתרגל את ה"A game" ולתרגל את הטכניקות הטובות ביותר שלי.
אז העצה שלי היא שכל תקופה מסויימת תעצרו רגע ותחשבו איזו טכניקה חדשה סיגלתם לעצמכם לאחרונה? אם יש לכם לפחות אחת אתם בכיוון הנכון אם אין לכם כזו עליכם ללמוד לתרגל ספארינג, לא להלחם ספארינג.