למרות שניתן להזיז את גופינו באופנים רבים, רצוי שתנועה בהקשר של לחימה תהיה מזוקקת וצלולה ככל האפשר. אימון באומנויות לחימה במציאות שלא דורשת לחימה ביום יום מאפשר לנו לאמץ דרך חיים של אימון שתיהיה בריאה ובונה ותאפשר לנו להתאמן שנים רבות. העקרונות הבאים אינם מתיחסים לסגנון ספציפי של אומנות לחימה או האם הלחימה חמושה או לא ולכן הם אינם נכנסים לרזולוציה פונקציונלית. עקרונות אילו הם המעטפת לכלל אומנויות הלחימה הבודקות עצמן בקרבות בעלי התנגדות אמיתית.
עיקרון הבריאות - תנועה בריאה היא מתכון לאריכות ימים באימון והיא נמדדת בכמה מישורים: מידת העומס והשחיקה של התנועה, האם התנועה מתקיימת בתוך זויות ומישורי המפרקים השרירים והרצועות, האם אני מודע לאיך אני זז וכיצד זה מרגיש.כמובן שיש להמנע מתנועות הפועלות באיזורי חוסר הנוחות שלנו, אבל יש להבין שחלק מאזורי חוסר הנוחות ניתנים להרחבה וחלקם לא ניתנים להרחבה. למשל, כושר גופני ירוד מגביר את איזורי חוסר הנוחות והפתרון הרצוי הוא שיפור הכושר הגופני. לעומת זאת, אם בתנועה נשענים על רגל אחת ומנח הברך גורם לחוסר נוחות יש להמנע ממנח זה. בפן התנועתי של אומנויות לחימה רצוי להחליף נחישות ברגישות. אימון בתנועה לא בריאה לאורך זמן יגרום לבעיות כרוניות שיצטברו שיפסיקו את האימונים ויגרמו לסבל בגיל מאוחר. אימון נכון בתנועה בריאה ימנעו בעיות כרוניות עם הזמן.
עיקרון הפונקציונליות – באומנויות לחימה התנועה אמורה להגזר מהלחימה. לאחר שנקבעו החוקים של סגנון הלחימה (מי מנצח ומי מפסיד – גם אם זה לא משנה באמת) התנועה נמדדת באופן שהיא מקדמת אותנו לניצחון. כל איבר אמור לנוע באופן הרמוני ובתזמון מושלם למטרה זו. הפונקציונליות יכולה וצריכה להמדד בכלים מדעיים ולא להתבסס על אמונות או מסורת. עיקרון החסכונות - חסכון בתנועה תורם בשני אופנים. האחד, שמירת אנרגיה המעקבת עייפות. השני תורם במהירות וזריזות של עיקרון הפונקציונליות, המאפשר הקדמת היריב בקרב.
עיקרון היציבה – יציבה טובה מחלקת באופן נכון את העומס על האיברים השונים. עומס הנובע מתנועות ומשקל הלוחם ולעיתים גם של היריב. ישנם גורמים רבים שיכולים להשפיע לרעה על היציבה החל מדימוי עצמי לקוי, מבנה פיזיולוגי (חוסר איזון שרירי ומבנה העצמות), הרגלים לא נכונים הנובעים מחוסר מודעות ותשומת לב, ועד למצב נפשי של מתח ומחלות שונות. יש לשים לב לתמיכה שאנו מספקים לגוף בעמידה, בישיבה ובשכיבה בכל המצבים בקרב. יציבה נכונה בלחימה הינה דינאמית ומשתנה כל הזמן ולכן היא מורכבת להבנה וליישום. שיווי משקל גם הוא דינאמי ויש לחדש אותו באופן תמידי ולא לחפש יציבות סטטית. עיקרון הקונטקסט - תנועה בלחימה מתייחסת לאיומים ואפשרויות פעולה פוטנציאליות של שני הצדדים. הבנת התמונה הכללית תשכלל את התנועה הבודדת.
עיקרון התזמון – כל תנועה בלחימה מושפעת ממצב ספציפי ורגעי של המציאות הקרבית ולכן יש לתזמן את התנועות למצב המתאים. מידת ההצלחה בישום התנועה תלוייה לחלוטין בהתאמתה לרגע – לתזמון.
עיקרון האילתור – תבניות תנועה בדמוי טכניקות הן שלב ראשוני וזמני בלבד. אימפרוביזציה בתנועה חשובה ללוחם ומשחררת אותו מחשיבה של חייל לאדם חופשי. תרגול הטכניקות אמור להקנות הבנה בעקרונות התנועה והלחימה ולשחרר את הלוחם לתנועה ספונטנית בתשומת לב פנימה והחוצה.
עיקרון הנשימה – נשימה קשורה באופן ישיר למצבינו הנפשי ולמערכות פיזיולוגיות רבות בגוף. נשימה טובה תעלה את יכולת, אורך ואיכות התנועה.
עיקרון הדמיון – התנועה מתחילה כמודל במוח. יש קשר הדוק בין יכולת הדמיון התנועתי ליכולת התנועה עצמה, ככל שהפער קטן יותר כך יהיו פחות תיקונים בזמן התנועה והיכולת הפונקציונלית שלה תעלה.
עיקרון ההנחה המאפשרת – שתמיד אפשר לנוע טוב יותר.