top of page
  • תמונת הסופר/תשאול זגהר

כניעה ללא תירוץ


אין סיבה לשתף את החבר לאימון בסיבה מדוע נכנעת. תמיד יש סיבה! אחרת לא היית נכנע.

אולי אתה פצוע, אולי אתה עובד על הגנות, אולי היריב צעיר יותר, חזק יותר, מנוסה יותר, כבד יותר וכו'.

כל תירוץ לאחר כניעה, גם אם הוא 100% אמת, מתפרש כזלזול בחבר לאימון.

במקום לחייך, לפרגן, למצוא את הפרצה בהגנה שלי, במקום כל אלו אני בוחר להקטין את ההצלחה של החבר לאימון ולהגדיל לעצמי את האגו.




100 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page