ה- BJJ והג'ודו שניהם אחים לאבא משותף שהוא הג'יו-ג'יטסו המסורתי.
בג'יו-ג'יטסו ישנם טכניקות של הטלות, ריתוקים, בריחים וטכניקות "מלוכלכות" להגנה עצמית.
גם הג'ודו וגם ה- BJJ לקחו לעצמם כמה עקרונות מנחים מהג'יו-ג'יטסו ופיתחו שיטה עצמאית עם עקרונות חדשים.
הג'ודו הפך להיות ספורטיבי ועם הזמן גם אולימפי ובעקבות זה נכנסו המון חוקים לג'ודו במטרה לגרום לקרב להיות יותר אטרקטיבי עבור הקהל.
תחרויות הג'ודו לאט לאט נותקו מהפרספקטיבה הרחבה של המציאות הקרבית והאימונים בג'ודו הפכו להיות מבוססים על אופי וחוקת הג'ודו הספורטיבי.
כך הפך הג'ודו מאומנות לחימה מאוד קרבית לאומנות לחימה שמתמקדת באספקט מאוד צר של לחימה וסיגלה לעצמה עקרונות תנועה שליליים בקרב כמו "השתבללות", לתת את הגב לאחר הטלה ולא לשמור על הרגליים מפני כניסה לשוט.
הג'ודו התמקד בתחום ההטלות כמעט באופן מוחלט וזנח את שאר מרכיבי הקרב.
ב- BJJ קורה דבר דומה. מועדונים רבים הולכים לתחרויות ואופי האימונים באופן טבעי מתמקד עבור הצלחה בתחרויות.
שיטת הניקוד וחוקי הקרב הופכים את התחרות למאוד ספציפית ומנותקת מהקונספט הרחב של הלחימה.
נלמדות משפחות שלמות של טכניקות שאינן רלוונטיות ללחימה בשום צורה מעבר לתחרות ה- BJJ ונלמדים עקרונות קרב לא נכונים כמו - משיכת גארד.
למרות שב- BJJ המטרה בקרב היא להכניע (שזו מטרה מאוד קרבית) עדין הספורטאים של היום מצאו את החורים בחוקים ופתחו לעצמם סגנונות שמבוססים על ניצול החורים הללו במקום על "רוח השיטה".
כשהרמה גבוהה וההכנעות נעשות נדירות, הטקטיקה של צבירת הניקוד הופכת לגורם המשמעותי ביותר בקרב!
גם הג'ודו וגם ה- BJJ נשענים על עקרונות קרביים נכונים ובעלי תכונות משותפות רבות אך שניהם מפספסים את הקונספט הרחב של הלחימה שמתבטא בענף ה- MMA. כל אחד מפספס בדיוק את מה שהשני מתמקד בו.
להתיישב על התחת ולחכות ליריב זה לא תרגיל שנלמד באף אומנות לחימה אי פעם כיוון שזו שטות!
אבל בתחרויות ה- BJJ משום מה זה מקובל. אין איזה חוק שאוסר על משיכת גארד והדבר הפך לנפוץ כל כך עד שנדיר לראות הטלות בתחרויות BJJ.
סה"כ מה רע בלהיות על הגב בתחרות BJJ אם יש לך גארד טוב? אתה כמעט ולא חשוף להכנעות, קשה מאוד לנקד עליך, יש לך מגוון רחב של התקפות וסוגי גארד שונים, אתה בעמדה טובה שיכולה להשיג לך סוויפ ששווה ניקוד או לתת לך הזדמנות להכנעה שזה שווה אדוונטג' (יתרון. במידה והניקוד זהה בסוף הקרב הלוחם שיש לו יותר אדוונטג'ים מנצח).
לכן לוחמים רבים בוחרים למשוך את הקרב לעמדה הזו בניגוד לכל עקרון קרבי שמחוץ לקופסה של ה- BJJ.
הדבר הזה שנקרא "משיכת גארד" זה אחד הדברים הכי גרועים שקרו לג'יו-ג'יטסו והפכו אותו מהאומנות לחימה הכי קרבית שיש שהוכיחה את עצמה ב- UFC הראשונים כיעילה ביותר, לספורט שווה בין שווים תחת המטרייה של "אומנויות לחימה ספורטיביות".
ה- BJJ של היום הוא למעשה סגנון קרב מאוד ספציפי שמנותק מהקונספט הרחב של הלחימה וכל זה נובע מהחוקה/שיטת הניקוד בספורט שמונהגת ע"י ה- IBJJF.
ה- BJJ של היום הוא בדיוק הג'ודו של היום רק בגרסת הקרקע.
הקרבות בתחרות BJJ של היום נראים כמעט תמיד אותו הדבר ולרוב משעממים עד מוות!
אחד המתחרים מושך גארד (לפעמים אפילו שני המתחרים ביחד ואז משחקים 50/50) הקרב מתנהל כשאחד בתוך הגארד של השני כאשר היריב שנמצא בטופ מבטל את היוזמה של יריבו שמצידו מפגין גמישות וגארד "טוב" שנראה בלתי עביר.
הקרב מוכרע על איזה יתרון או ניקוד על משהו שמי שלא היה ממש שקוע בקרב לא יבין בכלל מתי זה קרה ועל מה ניתן הניקוד.
כך שכל הקרב מתנהל סביב מאבק על איזו מטרה מאוד קטנה שתשיג ניקוד מתוך פוזיציה לא קרבית של איזו וריאציה של גארד וכל התמונה הקרבית הרחבה מתפספסת לחלוטין!
לוחמי BJJ רבים וטובים ביצעו הסבה לתחום ה- MMA והאמת הכתה להם בפרצוף תרתי משמע.
מה יעזור עכשיו ברימבולו או דיפ-האפ-גארד אם היריב שם להם מרפקים בפרצוף? מה יעזור גארד בלתי עביר אם היריב בכלל לא רוצה לעבור את הגארד כמו שהוא רוצה להוריד להם פטישים על הפרצוף?! ומה יעזור ג'יו-ג'יטסו ברמה עולמית אם היריב לא מעוניין בכלל להלחם על הקרקע ואין דרך לגרום לו לעשות את זה כי ההרגל מה- BJJ הוא למשוך גארד?
בשביל להבין מה באמת הכי חשוב במימד הגראפלינג ואיפה המאבק מתנהל בקרב אמתי צריך לבחון את זה בזירת ה MMA, שם ה BJJ בנה את שמו ושם לצערי גם איבד את גדולתו עם התפתחות הMMA והאבולוציה של תחרויות ה- BJJ.
ב- MMA המאבק מתמקד במציאות הקרבית האמתית שהיא לגרום לקרב בכלל להגיע לקרקע.
אחרי שהקרב כבר הגיע לקרקע המלחמה מתמקדת קודם כל על להשאיר את היריב בקרקע ולמנוע ממנו לקום חזרה לעמידה. שני המאבקים הסופר חשובים הללו בכלל לא מקבלים ביטוי בתחרויות הBJJ!
אחרי ההצלחות של לקחת את היריב לקרקע ולהשאיר אותו שם מתחיל המשחק של הפוזיציות, ההכנעות וה- GNP.
בהכנעות ובמעברים בין הפוזיציות לוחמי ה- BJJ הם הטובים בעולם בהפרש ניכר אבל את 2 המלחמות הכי חשובות בתחום הגראפלינג תחרויות ה- BJJ פספסו לחלוטין ולכן לוחמי ה- BJJ מגיעים לא מוכנים בתחום הגראפלינג לתחרויות ה- MMA.
לוחמי ה- BJJ שביצעו הסבה ל- MMA מצאו את עצמם מתוסכלים כאשר לא הצליחו לקחת את הקרב לקרקע. בשעת מצוקה הם החלו לבצע את מה שהורגלו לעשות והתאמנו עליו שזה למשוך גארד.
אם ליריב היה ביטחון במשחק הקרקע שלו הוא היה יורד לגארד שלהם (שסה"כ ב- MMA בניגוד ל- BJJ זו עמדת שליטה) ומעניש עם GNP.
אם ליריב לא היה ביטחון בעמדה הזו אז הוא פשוט היה נשאר בעמידה ובועט ליריב בירכיים עד שנמאס לשופט שהיה מחזיר את הקרב לעמידה.
התופעה הזו זכתה ממני לפני הרבה שנים לכינוי "זונת BJJ" שלוחמי BJJ פשוט היו נשכבים על הגב ומפסקים רגליים בקרבות MMA בתקווה שהיריב ישתף אתם פעולה ויכנס להם בין הרגליים.
לכן זה לא מיקרי שכמעט כל לוחמי הBJJ שהצליחו בMMA הם בעלי חגורה שחורה גם בג'ודו.
ג'אקרה, מאיה, וורדום, נוגיירה, אנדרסון סילבה, ביג פוט סילבה, אאוקי ואחרים הם דוגמאות טובות לתופעה הזו.
הג'ודו וה- BJJ למרות שהם אחים עם הרבה מן המשותף הם בדיוק ההפכים של משהו אחד מאוד נכון ושלם.
ובמקום לקיים 2 אומנויות לחימה לא שלמות היה נכון לאחד אותם מחדש ולהפוך את הג'יו-ג'יטסו המסורתי לג'יו-ג'יטסו מודרני/קרבי.
כמאמן ומתאמן ותיק בג'יו-ג'יטסו וכאוהד MMA מושבע מאוד קשה לי להודות במציאות הזו שה- BJJ לא מכין טוב לוחמים ל- MMA אפילו בתחום הגראפלינג אבל זו המציאות לצערי.
על מנת להחזיר עטרה ליושנה ולהפוך את ה- BJJ לאומנות לחימה היעילה ביותר יש לשנות משמעותית את חוקת התחרות ב- BJJ שתדע לשים דגש על 2 המאבקים העיקריים בקרב (שזה לקחת את היריב לקרקע ולשמור עליו שם), שתנקד שליטה קרבית בצורה נכונה יותר ותמנע התנהגות לא קרבית כמו משיכת גארד.
בקלות אני יכול לחשוב על שיטת ניקוד מאוד פשוטה שתחזיר את ה- BJJ לקדמת הבמה ותשדרג את הקרביות שלה באופן משמעותי!
למשל:
הקרב מוכרע בהכנעה או ע"י השגת 7 נקודות או בתום הזמן למי שיש ניקוד גבוה יותר הוא המנצח.
נקודה אחת ניתנת על הטלה, סוויפ, מעבר גארד, מאונט, גב, ועל דקה שליטה בטופ פוזישן ללא הצלחה של היריב לקום, לבצע סוויפ או לאיים בהכנעה.
ככה לוחמים עם גארד ממש טוב יכולים למשוך גארד אבל אם תוך דקה הם לא מצליחים לבצע מהלך או לחזור לעמידה הם מאבדים נקודה.
ככה להטלות ולשליטה בטופ פוזישן יהיה משקל הרבה יותר משמעותי משהם זוכים לו היום בתחרויות ה- BJJ (שזה לא קשה כי היום הם מוזנחים לחלוטין), וככה לוחמי ה- BJJ ידעו לשפר עמדה מהגארד ולא יהיו מומחים בלשמור על העמדה הזו.
אצלנו באקדמיה לג'יו-ג'יטסו ו- MMA, אופי האימונים אינו מוכוון לתחרויות (למרות שאילו שכן מתחרים חוזרים עם מדליות).
עובדה זו מאפשרת לנו את הפריבילגיה לקבוע שאצלנו באימונים אסור למשוך גארד אלא יש לנסות להפיל את יריב האימון.
התחרות היא כלי במטרה לחדד את הלוחם ולבחון אותו במסגרת חוקים מסוימת, אך כאשר החוקים מובילים לניתוק מהפרספקטיבה הקרבית שלשמה הג'יו ג'יטסו נוצר - נוצרת בעייתיות.