• שאול זגהר

כניעה ללא תירוץ


אין סיבה לשתף את החבר לאימון בסיבה מדוע נכנעת. תמיד יש סיבה! אחרת לא היית נכנע.

אולי אתה פצוע, אולי אתה עובד על הגנות, אולי היריב צעיר יותר, חזק יותר, מנוסה יותר, כבד יותר וכו'.

כל תירוץ לאחר כניעה, גם אם הוא 100% אמת, מתפרש כזלזול בחבר לאימון.

במקום לחייך, לפרגן, למצוא את הפרצה בהגנה שלי, במקום כל אלו אני בוחר להקטין את ההצלחה של החבר לאימון ולהגדיל לעצמי את האגו.




94 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול