• שאול זגהר

ג'יוג'יטסו וג'ז - דן פומר - BJJazz


פתח דבר

1. "...מרגע שאתם אוחזים במחשבה ומנסים לפענח אותה , להבין את משמעותה, כל מודעות האוקיינוס עוברת אל הרקע , והווייתכם כולה מתמקדת במחשבה. רק כאשר אתם בוחרים לחדול מהניסיון לנתח את תבנית החשיבה , תמצאו את עצמכם שוקעים שוב  באוקיינוס..." (1) במסמך הבא ביקשתי לשתף במחשבות אודות ה"דו", זו הדרך אליה נדרשתי על מנת לרכוש מיומנות משמעותית באומנות לחימה, בהדרכת אומנות לחימה ובאלתור של נגינת ג'אז. עניינים בהם השקעתי שעות מזמני לאורך שנים בניסיון לרכוש מומחיות. המסמך נכתב במסגרת הגשת עבודה בכתב לצרכי קבלת הסמכה בקורס מדריכים, אלא שאצלי הדבר התרחש לאחר למעלה מעשור שנים של ניסיון אותו צברתי בהדרכת קבוצת נינג'יטסו וכן בתרגול סדיר של נגינה בכלי מוסיקה שונים. מחקר פורץ דרך של הפרופסור דניאל כהנמן, חתן פרס נובל בכלכלה, פתח בפניי צוהר ומענה לחלק מהשאלות והרעיונות שצפו ועלו בדעתי כלפי למידה, מיומנות ומומחיות. מצאתי כי התיאוריה של פרופסור כהנמן מספקת לנו מענה משמעותי להבנת המתרחש אצל המתמודד בזירת הלחימה הספורטיבית וגם אצל המבקש לנגן אלתור על במת מוסיקת הג'אז. הדומה בין השניים הוא אופן פעולת מערכות של החשיבה האנושית. עיקר הדברים המובאים במסמך זה הם גילויים מדעיים ממחקרים של פרופ' כהנמן בעשור האחרון בעוד חלקם האחר הוא התייחסות אישית וניסיון לתת מענה לסקרנות ורצון להבין - כיצד זה הצלחתי לאלתר מבלי שלמדתי את החומר התיאורטי המאפשר זאת? מה הקשר בין לימוד הקאטה המסורתית באימונים לבין מגמת השיפור שהוצגה לאחר מכן בעימות ספורטיבי מול עמית על המזרון? המסמך מציע אפשרות של קישור ומענה הגיוני לדברים. הנחות היסוד - שתי מערכות החשיבה במוח: קיימות שתי מערכות חשיבה במוח האנושי. להלן הסבר פעולתן הבסיסית: "...מערכת 1 פועלת באופן אוטומטי ובמהירות, תוך השקעת מאמץ מועט אם בכלל, וללא תחושה של שליטה רצונית. מערכת זו היא מערכת אסוציאטיבית, מבצעת ומעבדת הקשרים, מקטלגת מצבים ואחראית על העריכה. מערכת 2 מקצה קשב לפעילויות מנטאליות מאומצות הדורשות זאת, ובכללם חישובים מורכבים. פעולותיה של מערכת 2 מקושרות לעתים קרובות לחוויה הסובייקטיבית של בחירה  וריכוז... " (2) "אנחנו מזדהים עם מערכת 2 – האני המודע והחושב שיש לו אמונות, שבוחר ומחליט על מה לחשוב ומה לעשות. ... מערכת 2 סבורה שהיא מרכז העניינים" ) 2(, שיעור בקריאת תווים של יצירה במוסיקה קלאסית או פיצוח יצירת ג'אז ברמת סולמות, אקורדים וכדומה, נעשה

2. במרחב הפעילות של מערכת 2. מדריך אומנות לחימה מדגים רצף של טכניקות, מגוון פעולות גופניות, בעוד התלמידים מנסים לבצע ולתרגל את הנלמד פעמים רבות בחיקוי מיטבי החוזר על עצמו. אולם דווקא מערכת 1, זו ה"אינטואיטיבית", היא גיבורת המסמך. בפועל, מערכת 1 כוללת מיומנויות מולדות שאנחנו חולקים גם עם בעלי חיים אחרים. אנו מוכנים לקלוט את העולם סביבנו, לזהות עצמים, לשמוע צלילים ומרווחים, "...להפנות קשב, להימנע מהפסדים ולפחד מעכבישים. פעילויות מנטאליות אחרות הופכות מהירות ואוטומאטיות בעקבות תרגול מתמשך..." ( 2). מערכת 1 למדה אסוציאציות בין מושגים, צלילים, הבנת נקרא והבנת דקויות של סיטואציות חברתיות. קיימות גם מיומנויות שרק מומחים בתחום מסוים רוכשים, כמו יכולת נגינה בכלי מוסיקאלי או יכולת לבצע מגוון פעולות גופניות ספציפיות מול יריב בתחרות. לעומתן, ישנן מיומנויות שרבים חולקים, דוגמת זיהוי הדמיון בין מנגינות והיכולת לזמזמם או לשרוק מנגינה מוכרת. זו האחרונה דורשת "...ידע מקיף של השפה ושל התרבות שרובנו ניחנים בו. הידע מאוחסן  בזיכרון והוא נגיש ללא כוונה ומאמץ". (2) ייתכן שתוכל להתאפק ולא להגיב לעברה של הערה קולנית מעליבה כחלק ממערכת 2 הרציונאלית, אך גם אם ראשך לא יוסב, לפחות למשך זמן מה תשומת לבך תופנה אליה תוך שימוש במערכת 1 - האינטואיטיבית, המבצעת ומעבדת הקשרים. "מערכת 2 דורשת קשב והיא משתבשת כאשר תשומת הלב מוסטת. בכל המקרים בהם האדם מתבקש לעשות משהו לא טבעי עבורו הוא יגלה כי שמירה רציפה על היערכות דורשת השקעה רצופה של מאמץ מסוים לפחות"(2). מערכת זו כוללת חשיבה רציונאלית, ביצוע הסקת מסקנות, חישובי תוצאה על פי מתודולוגיות מדעיות מוכרות. מערכת זו לומדת שפה, מלים, חוקים, אותיות, מיומנויות, תווים ותיאוריה. אפשר להתרשם כי הדרכת אומנות הלחימה, המפגש השיטתי בין מדריך ותלמיד, מתבצעים במרחב המחשבה של מערכת 2. אולם הצורך "לחשוב מהר" בזמן תרגול פעילות המוכרת כקרבות, רנדורי או ספארינג (Sparing) תביא לידי ביטוי מיומנויות הנשענות דווקא על מרחב החשיבה של מערכת 1. זו האחרונה, מייצרת תגובה "ספונטאנית" ואולי אוטומטית לסביבה, מבצעת חיבור בין הקשרים גופניים שונים ושולפת לעומתם מהזיכרון את המענה המהיר, שהוא לעתים גם המתאים ביותר. אודות אינטואיציה, מומחיות וסדירויות של סביבה: "מבחינתי , יהיה מגוחך לקחת פיקוד , לתפוס שליטה או לזכות בכבוד ובהלל , בדיוק כמו זרד אשר נישא על - ידי נהר סוחף ולוקח לעצמו את הקרדיט על הגעתו אל  האוקיינוס" ( 1) המורה שלי למוסיקה הציג בפני קטע נגינה חדש וביקש שאבצע עליו תרגול טכני שמקורו

ביסודות האלתור. אמרתי לו שאיני מבין את רצונו וזכיתי ממנו להדגמה חלקית של תחילת הרצף המוסיקאלי הנדרש. הנהנתי בחיוב, מתוך ידיעה כי הבנתי משמיעה את כוונת המורה והתחלתי מבצע את הרצף המוסיקלי המלא. המורה לא עצר אותי למרות שלא היה לי כל מושג אם הביצוע נכון ומדויק ברמה הטכנית או עונה בדרך מדויקת מספיק לדרישות שהציב בפניי. בשלב מסוים של נגינתי אורו עיניו של המורה במבט משתאה, שלאחריו סיימתי את ביצוע הנגינה.

3. בסיום הנגינה, נשאלתי על האופן בו ביצעתי את הקטע וכיצד זה זיהיתי ופתרתי את ה"מוקש" שהיה טמון בטקסט המוסיקלי. לאכזבתו של המורה, נאלצתי להודות כי כלל לא זיהיתי את הבעיה. סיפרתי כי לאחר ששמעתי את ההדגמה שלו פעלתי על פי ה"אינטואיציה" וכך גם פתרתי את הסוגיה המורכבת בטקסט המוסיקאלי. אולי ההצלחה הייתה עניין של "אוזן טובה" ואולי סתם מזל של מתחילים. אלא שנוכח האתגר והידע המוסיקלי הנדרש לביצוע המשימה שהציב לי, תשובתי לא שכנעה איש מאתנו. בתקופה מאוחרת יותר, שיתף אותי המורה כי האירוע הטריד אותו מאוד וכי בחר להציג אותו בפני מוריו באקדמיה למוסיקה, אלו הם ה'מומחים'. הרברט סיימון מגדיר אינטואיציה באופן הבא - הסיטואציה סיפקה רמז, רמז זה אפשר למומחה גישה למידע המאוחסן בזיכרון, והמידע נותן את התשובה. אינטואיציה היא לא יותר ולא פחות מאשר זיהוי. למעשה, שנים רבות האזנתי לג'אז ונהניתי עד מאוד מבלי להבין ולדעת דבר אודות הרעיון התיאורטי. הקשבתי לאמנים וליוצרים ה"ענקים" בז'אנר סתם כך, מתוך הנאה צרופה מהאלתור, ומתוך התרגשות של גילוי. ייתכן ויש במידע אחרון זה כדי להסביר את האירוע באור חדש. טענה זו מצמצמת את ה'קסם' לכאורה של אינטואיציה לכדי חווית זיכרון יומיומית. "...אנחנו מתפעלים מהסיפור על כבאי שנתקף דחף פתאומי לנוס מבית בוער ממש בטרם קריסתו, מפני שהכבאי ידע אינטואיטיבית שנשקפת סכנה מבלי לדעת איך הוא יודע") 2(. למעשה נראה שהיו בשטח סימנים מקדימים שהכבאי קלט מבלי משים, כתוצאה מניסיון העבר, ועל פיהם הוא פעל. "סוגים שונים של אינטואיציות נרכשות במהירות רבה. למידה רגשית היא אמנם מהירה, אך

למה שנחשב בעינינו ל"מומחיות" נדרש בדרך כלל זמן רב להתפתח. רכישת מומחיות במטלות סבוכות כמו שחמט ברמה גבוהה היא מורכבת ואיטית יותר, שכן מומחיות בתחום מסוים אינה מיומנות יחידה, אלא אוסף של מיני-מיומנויות...". "... מומחה מסוגל להבין מצב מורכב בהצצה חטופה, אך נדרשות שנים על מנת לפתח רמה מעין זו של יכולת. מחקרים על אומני שחמט מצאו שנחוצות לפחות 11111 שעות של תרגול שקדני, כשש שנים שבהן משחקים כחמש שעות מדי יום, כדי להגיע לרמות הביצוע הגבוהות  ביותר". (3) רכישת מומחיות בשחמט קשה ואטית יותר מאשר למידת קריאה, מאחר שיש הרבה יותר אותיות ב"אלפבית" של שחמט ומפני שה"מלים" מורכבות מאותיות רבות. ואולם אחרי אלפי שעות תרגול, אומני שחמט מסוגלים לקרוא את מצב הלוח במבט חטוף. המסעים הספורים העולים בדעתם הם כמעט תמיד חזקים ולפעמים יצירתיים. הם מסוגלים להתמודד עם "מילה" שבה לא נתקלו מעולם ולמצוא דרך חדשה לפרש "מילה" מוכרת.

ישנם שני תנאים בסיסיים לרכישת מיומנות, ורק כאשר מתמלאים שניהם, סביר להניח שה"אינטואיציות" הן בכלל מיומנות: 1) סביבה סדירה דיה כדי להיות ניתנת לניבוי. 2) הזדמנות ללמוד את הסדירויות הללו באמצעות תרגול ממושך. שחמט מהווה דוגמא קיצונית לסביבה סדירה, אך גם ברנדורי על המזרן בדוג'ו וכך גם

באלתור עם הרכב ג'אז קיימות סדירויות סטטיסטיות מוצקות, העשויות לתמוך במיומנות.

4. רופאים, מוסיקאים ולוחמי ג'וג'יטסו ברזילאי מתמודדים עם מצבים מורכבים אך סדירים בבסיסם. דהיינו, תחזיות מדויקות יכולות להתקיים על סמך רמזים תקפים מאוד שמערכת 1 האינטואיטיבית של ה'מומחים' למדה להשתמש בהם, גם אם מערכת 2 המשכילה עוד לא למדה לכנותם בשם. סביבה של סדירויות:

סדירויות מסוימות בסביבה הן קלות יותר לגילוי וליישום מאחרות. לדוגמא, פיתוח סגנון שימוש בטכניקות קרקע בלחימה אצל מתאמן משיטת BJJ. במהלך רכישת המיומנות בספארינג, לומדים בהדרגה מתי להרפות מהלחץ על היריב ומתי ובאיזו עוצמה להשתמש בו כנגד היריב באימונים. המגוון שהתנסינו בו תוך כדי תרגול על המזרון, מבטיח שכעבור פרק זמן הכולל תרגול יומיומי לאורך שנים ספורות, נהיה מוכנים להפעיל את הטכניקה בזמן ובעוצמה הנכונים, כפי שנדרש מאיתנו מול מגוון עמיתים באימון. עמית אימונים וותיק שלי וחבר בשם נמרוד לוקאס, מומחה במגוון אומנויות לחימה ואיש פיתוח טכנולוגי, תמיד הרגיע באמירה המבודחת שאם כל כך הרבה ברזילאים הצליחו לרכוש מומחיות גבוהה ביותר ב BJJ – כנראה שהתחום הזה חייב להיות קל להתמקצעות. למעשה, התנאים ללמידת מיומנות זו הם אידיליים, מכיוון שנקבל משוב מידי וחד משמעי בכל פעם שביצענו תרגול מול עמית לאימונים: "תגמול" בהפעלה נכונה של הטכניקות ועמו

לדוגמא היכולת ליישם 'סוויפ' שבסופו אפילו גם הכרעה. לעומתו, נקבל "עונש" כשאיבדנו שליטה ונדרשנו להצהיר על כניעה מול התקפה של עמית לאימונים. התשובה לשאלה - האם למקצוענים יש הזדמנות לפתח 'מומחיות אינטואיטיבית' תלויה בעיקר באיכותו ובמהירותו של המשוב וכן בהזדמנויות להתאמן די הצורך.

מומחיות אינה מיומנות יחידה אלא היא אוסף של מיומנויות. לכן מקצוען יכול להיות מומחה של ממש בחלק מהמטלות שבתחומו ולהישאר טירון באחרות. לדוגמא, עד שמתחרים בסגנון MMA הפכו למומחים בזירת ה UFC הם כבר "ראו הכול" (או כמעט הכול). למעט המקרים של מזל, לרוב מדובר במתאמנים שצברו שעות אימונים רבות במגוון זירות של ספורט לחימת MMA תחרותי. לאחר שלמדתי להבין ולהעריך את ההזדמנויות שפתחה בפניי מערכת 1 והממשק בין המערכות, אציג להלן מספר כשלים שהם מבניים בה. אלה כשלים שעשויים להוליך אותנו לשגיאות מחשבתיות. כשל מובנה ראשון בחשיבה של מערכת 1 – האיוולת של פסיאודו מומחים. ברוב המקרים אפשר להבחין בין אינטואיציות שקיים סיכוי שהן תקפות לבין אלה שהן ככל הנראה איוולת. אם הסביבה סדירה דיה ואם למעריך הייתה הזדמנות ללמוד את הסדירויות שלה, המנגנון האסוציאטיבי שלנו יזהה מצבים ויפיק ניבויים והחלטות מהירות ומדויקות. אפשר לסמוך על האינטואיציה של מישהו כאשר כל התנאים הללו מתמלאים.

5. מבחינה זו, לדוגמא, שוגה מתאמן שמעריך כי מומחיותו בקרבות MMA מעניקה לו יתרון בעימות אלים המתרחש בסביבת הרחוב. הוא ככל הנראה אחד המומחים העלולים שלא לדעת מהם גבולות מומחיותם. קרבות הזירה הספורטיבית מגדירים רשימת היתרים ואיסורים, וביניהם גבולות המפגש ואמצעי ההגנה, אשר גם אם הם מצומצמים ביותר וכוללים כפפות ומגן שיניים בלבד, אין להם מקבילה בסביבה האלימה המוכרת בעיקר לעבריינים המסתובבים ברחובות. הפערים הם רבים - מתחרה הזירה מיומן בהפעלת אלימות בהינתן אות מוסכם של השופט וזאת כמעט תמיד מול יריב אחד בו זמנית. אלימות הרחוב היא כאוטית ופעמים רבות

הניצחון שמור דווקא ליוזם או לבריון שמחזיק ביסוד ההפתעה. הניסיון מצביע על כך שפעמים רבות התוקף האלים לא יופיע בגפו אלא ייתמך באנשים נוספים ואולי אף בכלי נשק. העימות בזירה הספורטיבית וההגנה העצמית בזירת הרחוב הן לפיכך שונות בתכלית. לספורטאי המומחה ב MMA הייתה הזדמנות נאותה ללמוד מתוקף עיסוקו את הזירה התחרותית הסדירה, אבל בהחלט לא את הזירה האלימה האחרת, שברחוב. פעמים רבות שמעתי מתאמני BJJ מצהירים בביטחון אודות ה"אפקטיביות" והתרומה של שיטתם להתמודדות עם אלימות רחוב. בגבולותיה הבלתי מזוהים של מיומנות מקצועית יש כדי להסביר מדוע למומחים יש לעתים קרובות ביטחון יתר. חשוב להבין כי מערכת 1 האינטואיטיבית מייצרת רשמים, רגשות ונטיות בעוד מערכת 2 השכלתנית ממשיכה ומאשרת אותן ואז הם הופכים לאמונות, עמדות וכוונות. מערכת 1 מייצגת קבוצות באמצעות נורמות ואבות טיפוס, והיא אינה עושה אינטגרציה. לפיכך, היא יוצרת מערך מוגבל של הערכות בסיסיות. אנשים העוסקים במוסיקה יכולים להימנות עם קבוצת הפסאודו-מומחים. הם עשויים להמליץ על דרך אחת נכונה להפוך למוסיקאי ג'אז מקצועי. דרך זו, לטענתם של רבים, עוברת בהכרח דרך לימוד התשתית של מוסיקה קלאסית. לתפיסתם, מוסיקה קלאסית היא הבסיס לכל סגנון מוסיקה שהוא והם מספקים לכך דוגמאות רבות מעולם נגני הג'אז שהחלו את הקריירה המוסיקלית שלהם בלימוד נגינה קלאסית. אולם לעתים אין להם מושג שהם אינם יודעים מה שהם אומרים ועושים. ספק אם קיים תוקף סטטיסטי ומדעי להתרשמות הספציפית שלהם. "בני אדם מסיקים סיבתיות מתוך תצפיות חוזרות ונשנות במתאמים בין אירועים. צברנו כמות עצומה של התנסויות שבהן ראינו עצם נע ונוגע בעצם אחר שמתחיל לנוע מיד. לעתים קרובות באותו כיוון. במציאות, אנחנו מניחים כי מה שרואים זה מה שיש (משזמ"י) ומפתחים ביטחון יתר. ...הביטחון של אנשים באמונותיהם תלוי בעיקר באיכות הסיפור שהם יכולים  לספר על מה שהם רואים, גם אם הם רואים מעט" (2). כשל מובנה שני בחשיבה של מערכת 1 – יוריסטיקות: מערכת 1 האינטואיטיבית יכולה ליפול קורבן לאפקטים של ייצוג, דרכים שונות להצגת אותו מידע מעוררות לעתים רגשות שונים. רצוי במקרים אלה להימנע ממידע נוסף העלול לקלקל את הסיפור. מערכת 1 מאפשרת ליוריסטיקה (Heuristic Affect) לחולל השפעה משמעותית בדרך המחשבה אודות הדברים. יוריסטיקת הרגש פועלת ביתר עוצמה.

6. בדיאלוגים שונים. אנשים מאפשרים למה שהם אוהבים או לא אוהבים לקבוע את עמדותיהם כלפי העולם. עמדתנו הרגשית כלפי דברים כגון מדריך ספציפי לאומנות לחימה, בשר אדום, "...עוצמה גרעינית, קעקועים או אופנועים, קובעת את גישתנו ליתרונותיהם ולסיכונים הטמונים בהם.  אם אינך אוהב מי מהם, אתה ככל הנראה מאמין שסיכוניו גבוהים ושיתרונותיו זניחים"(2). מאידך, אין פירושו כי ראשינו אטום לחלוטין או כי דעותינו חסינות לגמרי בפני מידע וטיעונים הגיוניים. ישנם מועדוני BJJ בהם נשמע הטיעון כי לשיטה הברזילאית יש יתרון משמעותי ועליונות בעלת תוקף נראה מול מועדוני אומנויות לחימה של שיטות אחרות. לעתים הדבר אף נאמר בהתנשאות תוך גיוס דוגמאות מתועדות מתחרויות של זירות לחימה ספורטיביות. במקרה הטוב זוהי לא אחרת מאשר אשליית התוקף. ביטחון סובייקטיבי הוא לעתים קרובות מופרז, ולא אחת אין בו מידע כלל. האשליה הא גם אשליית שליטה, כאשר הן בהסבר העבר והן בניבוי העתיד אנחנו מתמקדים בתפקיד הסיבתי של מיומנות, ומתעלמים ממרכיבים ומשתנים חשובים אחרים, דוגמת תפקיד המזל. במקרים אלו, הטוענים לעליונות שיטתם מועדים לאשליית השליטה. היחסים הפסיכולוגיים בין המדריך ותלמידיו הם עניין מורכב שניתן לעשות בהם שימוש (Use) המקדם את התפתחות התלמיד באימונים כספורטאי. עם זאת, עומדת בפני המדריכים חובת זהירות מניצול (Abuse) של יחסים אלה. במסגרת הכשרת מדריכי אומנות לחימה לימדו אותי פעם אודות מקומו המשמעותי של  המדריך לאומנויות לחימה, ה'סנסיי', מול תלמידיו. טוב עשו אם התכוונו להזהיר אותי ממצב של הטפה לתלמידיי במגוון נושאים שאינם קשורים אל זירת האימונים והספורט, דוגמת - הרגלי זוגיות, גיבוש זהות פוליטית, לספר ששיטות לחימה אחרות "סתם עושות תנועות באוויר" וכדומה. אולם, פעמים שונות מדריכי אומנות לחימה מועדים בכשל היוריסטיקה הרגשית. כך אפשר שאינם משיבים להתלבטות ישירה של מתאמן אלא משתפים אותו באמונתם. באחד המקרים, פנה אליי חבר ושיתף אותי בתחושותיו הקשות. בנו חזר מאימון אצל מדריך אומנויות לחימה והציג לאביו דרישה לחדול מרכיבה על אופנוע. החבר שהיה רוכב וחובב אופנועים מקצוען התייעץ עמי בנוגע לבקשה המוזרה. בנו סיפר כי מדריך אומנויות הלחימה שלו הציג בפני המתאמנים את הטעם הרע בבחירת האופנוענים בכלי הרכב הדו גלגלי. חברי שהעריך עד מאוד את הישגיו של המועדון בו התאמן בנו הצעיר, נאלץ להתמודד עם הדעתנות השנויה במחלוקת של מדריך אומנויות הלחימה שם. השפעתו של המדריך הספציפי על עמדות בנו הצעיר של החבר היו משמעותיות ומקוממות כאחד. פעמים רבות, מדריכי אומנויות לחימה מתארים בהתפעלות את מנהגיו ואישיותו של ראש השיטה או המאמן הבכיר, זה העומד בראש רשת מועדוני האימונים שלהם. אין הכוונה לתיאור יכולותיו הספורטיביות או מיומנויות הלחימה שלו, אלא דווקא לצדדים אחרים באישיותו. מערכת 1 טומנת בחובה שלוש בעיות אינהרנטיות העשויות להסביר את התופעה לעיל:

1) מגזימה בעקביות רגשית, אפקט ההילה.

2) מתמקדת בראיות קיימות ומתעלמת מראיות חסרות - מה שרואים זה מה שיש (משזמ"י).

3) מתאימה עוצמות מסקלה לסקאלה (לדוגמא ממידת ג