המבנה של מרכז הג׳ודו הישן של מכבי תל אביב גידל את דור הנפילים של הג׳ודו ואומנויות הלחימה בישראל. המבנה היה מוקף במגרשי טניס משלושה כיוונים (שהיה אפשר לפגוש שם את דודו שהודיע כל יום שסגרו את הים) ובמגרש הכדורסל הישןשל מכבי תל אביב. בקומה הראשונה של המבנה כבר היה אפשר להריח זיעה של מרימי המשקולות ואת הרעש של הברזלים על הבטון. לובי קטן, מדרגות בסיבוב ומגיעים למבואה של המזכירה שזכרה כל אחד ולפעמים היינו מקבלים פתק להורים שצריך להסדיר את התשלום. היו שם אימונים של ג׳ודו עם חזי ודני ואחכ מוטי, יעל ועמית, קראטה עם אלי ואחכ אילן, קרב מגע עם אבי, נינג'יטסו עם יוסי, נייג'ל האדמור התחיל שם את שיטת "אביר" שהמציא באותה תקופה יחד עם שירו המיתולוגי חומוס מטמטם. אנחנו גדלנו שם. היום, אין זכר לכל זה. בשנות התשעים התחלנו להתאמן שם בג׳יוג׳יטסו (bjj). אז קראנו לזה ג'ודו קרקע. יוסי, מאמן נינג'יטסו קנה חוברת ספירלה עם איזה 600 עמודים של כמה אנגלים שמלמדים לחימה על הקרקע עם מלא טעויות. עברנו על הטכניקות ועשינו קרבות. אחכ נפגשנו חבורה של אנשים להילחם ואימוני נינג'יטסו הפכו להיות אימוני bjj בלי לשים לב. זו היתה תחילת הג׳יוג׳יטסו הברזילאי בישראל. היום, מי שהספיק לחוות את אולם מכבי אומר שבאוקטופוס אקדמי יש עוד מהאווירה של פעם. *בתמונה אימון נוגי באולם המיתולוגי*
