כשהתחלתי להתאמן בג'יו ג'יטסו, הבחנתי בשלושה טיפוסים עיקריים של מתאמנים ותיקים. הסוג הראשון הבחין שמולו עומד מישהו חסר כל ידע (לא שהסתרתי את זה טוב במיוחד) ולכן עבד לאט, הסביר כל מהלך, לימד קצת טכניקות בסיסיות, נתן טיפים וכו'. הסוג השני היו אנשים שניצלו את העובדה שמולם נמצא מישהו עם כישורים שלא נופלים בכלום מבובת אימונים, והשתמשו בהזדמנות לתרגל כל מיני הכנעות ומעברים. הסוג השלישי היו האדישים. בין אם משעמום, ובין אם מדובר פשוט באנשים שמרגישים פחות נוח להדריך ולתת עצות, איתם הרגיש כאילו הם מעבירים את הזמן עד שיגמר הקרב, והם יוכלו לעבור למישהו שמאתגר אותם קצת יותר. לשמחתי, הרוב הגדול של האנשים איתם תרגלתי היו מהסוג הראשון, וזאת כנראה גם אחת הסיבות שהתמדתי באימונים. על אף שאני מאוד תחרותי מטבעי וממש שונא להפסיד, היה לי ברור בהתחלה שלכל אחד ואחד על המזרון יש יתרון עצום עלי, ובמקום סתם להתיש את עצמי לחינם, עדיף לי ללמוד כמה שאפשר מכל מי שמוכן ללמד.
מאז אותם אימונים ראשונים חלפה כמעט שנה וחצי. אני אמנם רחוק שנות אור מלהיות מומחה, אבל בכל זאת מרגיש שכבר יש לי קצת מה לתרום למתאמן חדש, שרק מתחיל בהתנסות שלו. לאחר שיצא לי לתרגל עם כמה מתאמנים, חדשים שמתי לב שגם אצלם יש חלוקה די ברורה לאנשים שרוצים ללמוד כמה שאפשר מכל אחד, דרך כאלה שחושבים שהכוח/גמישות/ניסיון באומנות לחימה אחרת יעזרו להם לנצח גם בלי שום ניסיון בג'יו ג'יטסו ועד אנשים שפשוט נמצאים בעולם משלהם במהלך הקרב ומנסים כל הזמן לעשות את התרגיל היחיד שהם יודעים. האנשים משתי הקבוצות האחרונות לרוב משנים גישה די מהר, או שפשוט מפסיקים להגיע לאימונים.
בכל פעם שראיתי ראיון עם מישהו מטובי לוחמי ה- ג'יו ג'יטסו בעולם (וכבר ראיתי שני ראיונות כאלה) הם תמיד אמרו שאין שום אדם בעולם שיכול להגיד שהוא יודע כל מה שאפשר לדעת על ג'יו ג'יטסו. לא משנה מי אתה וכמה זמן אתה מתאמן, תמיד יש לך עוד מה ללמוד. ואם הם אומרים את זה, מי אנחנו שנתווכח?
אני עדיין מנסה להפנים כל עצה שאני מקבל במהלך האימונים, בין אם זה ממתאמן וותיק ומנוסה, ובין אם זה ממישהו ברמה דומה לשלי, ולפעמים אפילו פחות. נכון שהרבה מן העצות הולכות לאיבוד במהלך האימון, אבל על כל כמה כאלה, מגיע הטיפ הקטן הזה, שיכול לעשות לכם סדר באספקט מסויים, ולשפר משמעותית את המשחק שלכם.
אז תהיו קשובים, תהיו פתוחים, ובעיקר, תהיו עדינים עם מתאמנים חדשים. ברצינות, בחודשיים הראשונים חשבתי שנקעתי את הגרוגרת.