אוזן כרובית (או בשמה המקצועי אוטוהֶמָטוֹמַה) היא פציעה מוכרת בעולם אומנויות הלחימה, ובעיקר באלה בהן מרבית מרחב הפעולה נמצא על המזרון, כמו ג'יו ג'יטסו ברזילאי והיאבקות. גם כל מי שצופה בקרבות אומנות לחימה משולבת, לבטח נתקל במראה האוזניים המוזר של רבים מהלוחמים. למעשה תופעה זו אינה נחלתם הבלעדית של ספורטאים מקצועיים אלה גם של כל אלה העוסקים באומנות לחימה באופן חובבני.
האוזן היא איבר רגיש מאוד, העשוי מסחוס גמיש המצופה בעור המספק לו דם. כאשר האוזן סופגת טראומה, נפגעים כלי הדם המחברים את העור לסחוס וכתוצאה מכך נוצר דימום בין שתי השכבות. דימום זה נקרא המטומה. מכיוון שאין כלום בין העור לסחוס, אזור הפגיעה מתחיל להתנפח בשל הדם הנאגר בו, כתלות בחומרת הפציעה, כלומר, ייתכן והנפיחות תהיה כמעט בלתי מורגשת.
מכיוון שהפציעה היא כתוצאה מטראומה לאוזן, חומרתה תלויה בחומרת הטראומה. כאמור, ייתכן והנפיחות תהיה כמעט בלתי מורגשת או בלתי נראית, ובמקרים אחרים ייתכן שהנפיחות תלווה בכאבים במגע באפרכסת.
מכיוון שכעת נמנעת מהסחוס אספקת הדם, בסופו של דבר האזור הפגוע ימות והסחוס ייבנה מחדש מעליו, אך לא בצורה ישרה ולרוב יעבה את הסחוס באזור. בנוסף, בשל הפרעה בהזרמת דם לאזור ייתכן והאזור יהיה חיוור יותר משאר האוזן. כך נוצרת אוזן כרובית.
ישנן שלוש אפשרויות בטיפול באוזן כרובית. הראשונה היא לא לטפל כלל בפציעה, דבר שיוביל לשינוי (ייתכן ומינורי) בצורת האוזן כמעט בוודאות (למרות שניתן לתקן זאת בניתוח פלסטי). עם זאת, כדאי לוודא בכל זאת שלא מתפתח באזור זיהום.
האפשרות השנייה היא לנקז את האוזן באמצעות מחט דקה. למרות שביוטיוב יש סרטונים על מדריכי ג'יו ג'יטסו שעושים את זה לתלמידים שלהם ואפילו אנשים שעושים את זה לעצמם, מי שלא סומך על עצמו מבחינה רפואית יעשה את המעשה הנכון וילך לרופא אף אוזן גרון. בטיפול זה, שנמשך לא יותר מחמש דקות, מנוקזים הדם ושאר ההפרשות מהאזור הפגוע והאוזן חוזרת לצורתה הקודמת. הבעיה בטיפול זה היא שלאחר הניקוז יש לוודא שהנוזלים לא חוזרים ומציפים את החלל שנותר, והם עושים את זה די במהירות, לכן יש להפעיל לחץ על האזור.
האפשרות השלישית, השמרנית ביותר, וזאת שככל הנראה עליה ימליץ הרופא שלכם, היא ניקוז באמצעות חתך. בהליך זה, המתבצע תחת הרדמה מקומית ונמשך עשר דקות, חותך הרופא את גב האפרכסת ומשם מנקז את כל הנוזלים. לאחר מכן הוא תופר שתי רפידות צמר גפן (כמו שמשתמש רופא שיניים) לשני צדדי האפרכסת ותופר אותן לאוזן על מנת לשמור על לחץ קבוע על האוזר הפגוע.
היתרון של שיטה זו הוא שהיא מחזירה את האוזן לצורתה המקורית לחלוטין. החיסרון שלה הוא שלאחר ההליך תאלצו להסתובב עם שני גלילי צמר גפן תפורים לאוזן שלכם במשך שבוע עד עשרה ימים ובמשך אותה תקופה ליטול אנטיביוטיקה (וזה אומר לא להתאמן).
לסיכום, אוזן כרובית היא פציעה נפוצה בקרב אומנות הלחימה בה אנו עוסקים. לא רק אגרוף או בעיטה, אלא גם שפשוף או מעיכה של האוזן (כמו בחניקת גיליוטינה למשל) יכולים בהחלט לגרום לה. אם החלטתם שאוזן כרובית זהו סימן לגבריות אז אתם לא צריכים לטפל בנפיחות, והזמן יהפוך אותה לבליטה תמידית, רק ודאו שאין זיהום. אם החלטתם לטפל בפציעה, רופא אף אוזן גרון הוא האיש שלכם, וזו החלטה שלכם האם לקחת שבוע חופש מאימונים, או רק יומיים. בכל מקרה, אם אתם רוצים שהמאמר הזה לא יהיה רלוונטי בשבילכם, קנו מגן אוזניים לפנישהפציעה קורית, וחסכו לעצמכם את כל הבעיות.